<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פר' בהר</h1>
<h2>דף עח:</h2>
וגם מבני התושבים [הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם] [ויקרא כ"ה] אין לי אלא בניהם ובנותיהם הם עצמם מנין ת"ל מהם תקנו. ומנין אתה אומר אחד מכל משפחות הארצות שבא על אחת מן הכנעניות וילדה ממנו בן מותר אתה לקנותו עבד. ת"ל וממשפחתם אשר עמכם. או אחד מן הכנענים שבא על אחת מכל הארצות וילדה ממנו בן שמותר אתה לקנותו עבד ת"ל אשר הולידו בארצכם.
<h2>דף פג.</h2>
ואסור לשתול ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ר"ה אם נטע או הרכיב או הבריך יעקר. ר' יהודה אומר כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים שוב אינה קולטת. ר' יוסי ור' שמעון אומרים לשתי שבתות והלכה כר' יוסי.
<h2>דף קכב.</h2>
את ספיח קצירך [ויקרא כ"ה]. מכאן סמכו על הספיחים שהן אסורין בשביעית. ואת ענבי נזירך. מן השמור בארץ אין אתה בוצר. אבל אתה בוצר מן המופקר בארץ. לא תבצור שלא תבצור כדרך הבוצרים. מכאן אמרו תאינים של שביעית אין קוצצין אותה במקצה אבל קוצה הוא בחורבה. אין דורכין ענבים בגת אבל דורך הוא בעריבה. אין עושין זיתים בבד ובקוטבי אבל כותש הוא ומכניס לבודידה.
והיתה שבת הארץ לכם לאכלה [ויקרא כ"ה]. מן השבות בארץ אתה אוכל ואין אתה אוכל מן השמור. מכאן אמרו שדה שנטייבה אין אוכלין פירותיה בשביעית דברי ב"ש. ב"ה אומרים אוכלין.
